ד"ר ג'ייסון פונג – השמנה הורמונלית – מבט מקרוב על קורטיזול – חלק מ

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

אני יכול לגרום לך להשמין. למעשה, אני יכול להפוך כל אחד לשמן. איך? זה מאוד פשוט. אני רושם פרדניזון, גרסה סינתטית של הורמון הקורטיזול האנושי. פרדניזון משמש לטיפול בסוגים שונים של מחלות דלקתיות, כולל אסתמה, דלקת פרקים שגרונית, זאבת, מחלת מעי דלקתית, פסוריאזיס, סרטן, גלומרולונפריטיס ומיאסטניה גרביס. קורטיזול גורם לך להשמין. לא במקרה, שניהם, אינסולין וקורטיזול, משחקים תפקיד מפתח במטבוליזם של פחמימות.

קורטיזול

קורטיזול הוא מה שנקרא הורמון סטרס. הוא מעורב בתגובת "הילחם או ברח" עם עזרה ממערכת העצבים הסימפתטית. קורטיזול הוא חלק מקבוצה של הורמונים סטרואידים הנקראים גלוקוקורטיקואידים (כלומר: סטרואיד + קליפת יותרת הכליה + גלוקוז) המיוצרים בקליפת יותרת הכליה. קורטיזול מיוצר בתגובה ללחץ. בזמנים הפליאוליתיים, היה לעתים קרובות מתח פיזי, כגון ליהיות נרדף על ידי טורף. שחרור הקורטיזול היה חיוני בהכנת הגוף שלנו לפעולה – להילחם או לברוח. קורטיזול מגביר ערנות ומפחית את הצורך בשינה.

זמינות הגלוקוז משתפרת באופן משמעותי. זה מספק אנרגיה לשרירים כדי להמנע מלהטרף. פעילות חילוף חומרים שאינה חיונית יורדת. כל האנרגיה הזמינה מופנת לטובת הישרדות בתקופה המיידית והלחוצה. צמיחה, עיכול ועניינים לא חיוניים אחרים מוגבלים באופן זמני. חלבונים מתפרקים ומומרים לגלוקוז (גלוקונאוגנזה). במצב צום, יש לקורטיזול כמה מנגנונים להגדלת הגלוקוז בגוף.

השפעות פרדניזון, קורטיזול סינטטתי, על העלאת רמת הסוכר בדם ידועה כבר לפחות 40 שנה.

אלו כוללות:

1. גירוי של גלוקונאוגנזה בכבד
2. עיכוב של ספיגת הגלוקוז ברקמות היקפיות
3. גירוי של פירוק חומצות שומן וחומצות אמינו (עוזר לספק חומר גלם לגלוקונאוגנזה בכבד)

מאמץ פיזי נמרץ (הילחם או ברח) מביא לשימוש מיידי במאגרים החדשים של גלוקוז. זמן קצר לאחר מכן, היינו או מתים או שהסכנה חלפה. בכל מקרה, רמות הקורטיזול יורדות שוב בחזרה לרמות נמוכות. הגוף מותאם היטב לעלייה בטווח הקצר בקורטיזול ובגלוקוז.

קורטיזול מעלה אינסולין

במבט ראשון לקורטיזול ולאינסולין יש השפעות הפוכות. אינסולין הוא הורמון אחסון. תחת רמות אינסולין גבוהות, הגוף מאחסן את האנרגיה בצורה של גליקוגן ושומן. קורטיזול, מצד שני מכין את הגוף לפעולה. זה מעביר אנרגיה מהמאגרים לצורה זמינה כגלוקוז. זה שיש להם השפעה דומה על העלייה במשקל נראה מדהים. בלחץ פיזי בטווח הקצר, אינסולין וקורטיזול משחקים תפקידים הפוכים. מצב זה שונה לגמרי ממצב של לחץ פסיכולוגי לטווח ארוך.

בעידן המודרני, גורמי לחץ כרוניים שאינם פיזיים מעלים קורטיזול. לדוגמה, בעיות בחיי נישואים, בעיות בעבודה, ויכוחים עם ילדים, וחוסר שינה הם כולם גורמי לחץ רציניים, אבל הם לא גורמים למאמץ גופני נמרץ אחר כך וליצירת רמת סוכר בדם נמוכה יותר. בתנאים של לחץ כרוני, רמות הגלוקוז יישארו גבוהות. אין מאמץ פיזי נמרץ לשרוף גלוקוז, ואין מזור ללחץ. רמת הסוכר בדם יכולה להישאר גבוהה במשך חודשים. העלאה כרונית כזאת בגלוקוז יכולה לעורר שחרור אינסולין. קורטיזול גבוה כרונית מוביל לאינסולין גבוה. זה הוכח בכמה מחקרים.

מחקר אחד מדד אנשים במהלך יום עבודה אקראי. קורטיזול עולה עם עליית מה שנתפס כלחץ. עליית הקורטיזול הקשורה במתח הראתה קשר עקבי חזק גם לרמת גלוקוז גבוהה וגם לרמות גבוהות של אינסולין. מאחר והאינסולין הוא הגורם העיקרי להשמנה, זה לא אמור להפתיע שזה קשור גם ל BMI וגם להשמנה בטנית.

באמצעות הקורטיזול הסינתטי, אנחנו יכולים להגדיל את האינסולין בניסוי. מתנדבים בריאים לקחו 50 מ"ג קורטיזול ארבע פעמים ביום במשך 5 ימים. רמות האינסולין עלו ב36% מנקודת ההתחלה. מחקר נוסף הראה כי השימוש בפרדניזון מעלה את רמות הגלוקוז ברמות של 6.5% ושל האינסולין ב -20%. לאורך זמן, גם מתפתחת עמידות לאינסולין בעיקר בכבד. קיים קשר מנה-תגובה ישיר בין קורטיזול ואינסולין. לכל יחידה של עליית קורטיזול חופשי, האינסולין עולה ב 9.7  mU/l.

שימוש ארוך טווח בפרדניזון עלול להוביל לעמידות לאינסולין או לסוכרת. העמידות המוגברת לאינסולין שנראתה בסוכרת מסוג 2 מובילה לרמות אינסולין גבוהות. גם חמש שנים לאחר הריפוי של מחלת קושינג, רמות האינסולין ממשיכות להיות גבוהות. סביר  שזה קשור לתסמונת תנגודת לאינסולין שהתפתחה. זהו מנגנון נוסף שבו קורטיזול עודף מוביל לאינסולין מוגבר.

גלוקוקורטיקואידים מייצרים עמידות לאינסולין בשרירי השלד על ידי הפרעה לשלבים שונים בתגובה לאינסולין. המנגנונים המולקולריים שמופו כוללים ירידה ב IRS-1,  ורמות גבוהות של החלבונים PTP1B וp38MAPK. אלה מפריעים לפעולת האינסולין לאחר שנקשרים לקולטן לאינסולין. בנוסף, שרירים המשחררים חומצות אמינו לגלוקונאוגנזה, מגדילים את העמידות לאינסולין. אדיפונקטין, המופרש על ידי תאי שומן, אשר בדרך כלל מגדיל את הרגישות לאינסולין, מדוכא על ידי גלוקוקורטיקואידים.

בדרך זו, ניתן ליצפות עמידות לאינסולין, מאחר וקורטיזול בדרך כלל מתנגד לאינסולין. קורטיזול מעלה סוכר בדם היכן שאינסולין מוריד אותו. עמידות זאת לאינסולין, כפי שנראה בפרקים הבאים היא קריטית בהתפתחות של השמנת יתר. עמידות לאינסולין תוביל ישירות לרמות אינסולין מוגברות. אינסולין מוגבר הוא הגורם העיקרי להשמנת יתר. מחקרים רבים מראים כי הגדלת קורטיזול מייצרת עמידות לאינסולין.

אם קורטיזול מעלה אינסולין, אז הפחתת קורטיזול צריכה להפחית אינסולין. אנו מוצאים את המצב הזה במושתלים שמטופלים בקורטיזול הסינתטי במשך שנים או עשרות שנים, כחלק מהתרופות נגד דחיה. גמילה מפרדניזון גרמה לירידה של 25% באינסולין בדם. זה מתורגם לירידה במשקל של 6.0% וירידה של 7.7% בהיקף מותניים.

השפעות עודף קורטיזול על הלב ועל כלי הדם נשמעות באופן חשוד כמו אלה של עודף אינסולין. זה ידוע גם בשם תסמונת מטבולית וכולל סוכר גבוה, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה והשמנה בטנית. תסמונת קושינג כוללת גם אינסולין גבוה, סוכר גבוה, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה  והשמנת ביטנית.

קורטיזול והשמנה

האם עודף קורטיזול, מלחץ פסיכולוגי ארוך טווח גורם לעלייה במשקל? בהחלט קיימות עדויות לכך שמתח גורם להשמנה. אבל יש מצבי מחלה מסוימים המאופיינים בייצור קורטיזול מוגזם. זה נקרא מחלת קושינג או תסמונת קושינג. הארווי קושינג תאר במקור משנת 1912 אישה בת 23 שסבלה מעלייה במשקל, צמיחת שיער מוגברת ואובדן המחזור החודשי. הסוכרים הגבוהים בדם וסוכרת גלויה היתה קיימת ב 1/3 מהמקרים. החולים שנטלו פרדניזון בטווח הארוך, לעתים קרובות פיתחו תופעות דומות לחולים אלה, מה שמכונה תסמונת קושינואידית. יש חלוקה מחדש אופיינית של השומן באיברי הגוף ובפנים, שנקראת השמנה בטנית. המונח "פני הירח" משמש לתיאור העלייה המוזרה במשקל בפנים. "דבשת בופלו" מתארת ​​הצטברות שומן בחלק האחורי.

אבל סימן ההיכר של מחלה זו הוא עלייה במשקל. במקרים שנבדקו, 97% מהמטופלים מראים עליה במשקל במרכז הגוף, ו94% מראים עליה במשקל גוף. עמידות לאינסולין היא עוד מאפיין מרכזי של תסמונת קושינג. שני ההורמונים, קורטיזול ופרדניזון,  גורמים לעלייה במשקל. מטופלים רבים מתלוננים שהם עולים במשקל לא משנה כמה מעט הם אוכלים ולא משנה כמה הם פעילים. כל מחלה שגורמת לתוצאה של הפרשת קורטיזול עודפת גורמת לעלייה במשקל. קורטיזול גורם לעלייה במשקל.

תסמונת קושינג בשלב תת קליני מקשורת להשמנת יתר. ניתן לאבחן חולים אלו על ידי בדיקת דם, אבל אין להם עדיין סימפטומים של המחלה. גלוקוז ואינסולין בצום יהיו גבוהים באופן דומה בחולים אלו. קורטיזול גורם לעלייה במשקל.

עם זאת, השפעה זו נראתה גם בתוך האוכלוסייה הרגילה, ללא עדות לתסמונת קושינג. במדגם אקראי בצפון גלזגו, סקוטלנד, שיעורי הפרשת קורטיזול היו תואמים מאוד למדד מסת גוף (BMI) והיקף מותניים. רמות קורטיזול גבוהות יותר נראו באנשים כבדים יותר. עלייה במשקל מקורטיזול קשורה במיוחד להצטברות שומן בבטן, וכתוצאה מכך גדל יחס המותניים / ירכיים (WHR). חלוקת משקל זו של שומן בבטן היא מסוכנת יותר לבריאות מאשר השמנה כללית.

מדידות נוספות מאשרות את השפעת הקורטיזול על השמנה בטנית. באנשים עם הפרשת קורטיזול גבוהה בשתן יש יחס מותניים  / ירכיים (WHR) גבוה יותר. לאנשים עם קורטיזול גבוה יותר ברוק יש BMI ויחס מותניים / ירכיים גבוה. במילים אחרות, יש ראיות משמעותיות שגירוי כרוני של קורטיזול, מגביר אינסולין וגורם להשמנת יתר. חשיפה ארוכת טווח לקורטיזול בגוף ניתנת למדידה על ידי ניתוח שיער קרקפת. במחקר שהשווה חולים שמנים לכאלה עם משקל תקין, חוקרים מצאו רמות גבוהות של קורטיזול בשיער קרקפת.

המבחן האולטימטיבי הוא זה. האם אני יכול להפוך מישהו לשמן עם פרדניזון? אם אני יכול, זה מוכיח קשר סיבתי, ולא אסוציאטיבי בלבד. האם פרדניזון גורם להשמנה? בהחלט! עלייה במשקל היא אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר והידועות של התרופה. זהו קשר סיבתי. מתן מינונים גבוהים של פרדניזון גורם לעלייה במשקל. העלנו את הקורטיזול. אנשים עלו במשקל. קורטיזול גורם לעלייה במשקל.

מה לגבי ההפך? אם קורטיזול גבוה גורם לעלייה במשקל, אז רמות קורטיזול נמוכות צריכות לגרום לירידה במשקל. מצב מדויק כזה קיים במקרה של מחלת אדיסון. הידועה גם בשם אי ספיקת יותרת הכליה. תומס אדיסון תיאר מצב קלאסי זה בשנת 1885. קורטיזול מיוצר בבלוטת יותרת הכליה. כשהיא פגומה, רמות קורטיזול יכולה לרדת נמוך מאוד. הגורם העיקרי למחלת אדיסון הוא הרס אוטואימוני. בעבר, שחפת הייתה אחד גורמים כעיקריים לתסמונת.

סימן ההיכר של מחלת אדיסון הוא ירידה במשקל. במקרים שנבדקו, 97% מהחולים הראו ירידה במשקל. רמות הקורטיזול ירדו. אנשים איבדו משקל. קורטיזול גורם לעלייה במשקל.

קורטיזול יכול לפעול דרך רמות אינסולין גבוהות ועמידות לאינסולין. יתכן וישנם מסלולים אחרים של השמנת יתר שעדיין לא התגלו. עם זאת, העובדה שלא מוטלת בספק, היא שעודף קורטיזול גורם לעלייה במשקל. ובהרחבה, מתח גורם לעלייה במשקל. זה משהו שהרבה אנשים מבינים באופן אינטואיטיבי למרות חוסר ראיות מוצק. זה בהחלט הגיוני. הרבה יותר הגיוני מאשר קלוריות גורמות לעלייה במשקל.

הפחתת לחץ היא קשה, אבל חשובה וחיונית. בניגוד לאמונה הרווחת, ישיבה מול הטלוויזיה או המחשב היא דרך גרועה כדי להקל על לחץ. במקום זאת, הפגת מתחים הוא תהליך פעיל. ישנן שיטות להפגת מתחים שנמצאות זמן רב במבחן. אלה כוללים מדיטציה מודעת, יוגה, עיסוי, ופעילות גופנית. מחקרים שהשתמשו ביוגה, מדיטציות מודרכות, ודיון קבוצתי, הצליחו בהפחתת קורטיזול ושומן ביטני.

המשך כאן עם השמנה הורמונלית – מחסור בשינה – חלק מא

התחל כאן עם קלוריות א – למה אנחנו משמינים?

לראות את כל ההרצאה – אטיולוגיה של השמנת 6/6 – שומן פוביה