פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.
תרגום: מיכל גביש
המחלה ההיא
יש משהו מיוחד בסרטן. מעטות, אם בכלל, האבחנות הגורמות למצוקה נפשית כה רבה, הן עבור אנשים עם סרטן והן עבור יקיריהם.
[זהו חלק 3 של סדרה בת 4 פרקים המסכמת את הספר: סרטן כמחלה מטבולית של תומאס סייפריד PhD. כדי להתחיל עם פרק 1, עבור אל מה גורם לסרטן?]
בחלקו זה בשל האופי הקטלני הפוטנציאלי של המצב, ובחלקו זה בשל הסבל הקשור בטיפולים הקונבנציונליים יותר בסרטן, ניתוחים, כימותרפיה והקרנות. עם זאת, הייתי מוסיפה עוד גורם רגשי יותר חזק כדי להשלים את שלישיית הטרוריסטים: אם נאמר שיש לך מחלה גנטית מורכבת לא מובנת שגם הרופאים לא מבינים אותה, אתה ממוקם במצב של חוסר אונים – אתה עלול להרגיש כקורבן חסר אונים. אנו אוהבים לומר כי אנשים "נלחמים" נגד הסרטן, וכי הם אמיצים. איך בדיוק אתה אמור להילחם במחלה הנגרמת על ידי מוטציות גנטיות שכבר התרחשו? אני יכולה להבין לחלוטין מדוע אנשים מסוימים מאבדים תקווה כאשר הם מקבלים אבחון של סרטן.
המלצות תזונתיות סטנדרטיות
כדי להוסיף לפוטנציאל הייאוש, יש בלבול עצום סביב השאלה הפשוטה של מה אנשים עם סרטן אמורים לאכול. לאנשים בחיי שיש להם סרטן אמרו שהם צריכים לאכול הרבה לוחמי סרטן, ירקות עשירים בנוגדי חמצון, מקורות חלבון דלי שומן, דגנים מלאים, אגוזים, זרעים ופירות טריים וצבעוניים. אנשים רבים מאמינים כי תזונה טבעונית דלת שומן היא התזונה הבריאה ביותר לסרטן. עם זאת, ברגע שהכימותרפיה מתחילה לגרום לירידה מהירה ומפחידה במשקל, אומרים לאנשים אלה לאכול כל מה שהם יכולים כדי לשמור על צריכת הקלוריות שלהם ולשמור על כוחם, הכל, החל ממשקאות אנרגיה ממותקים ושייקים עשירים בפחמימות כמזון נוח לצריכה. חלק מהחולים מוזנים אפילו בתמיסות עתירות סוכר דרך צינורות אינפוזיה או האכלה. בהתחשב בכל מה שאני יודעת על תזונה וכל מה שלמדתי מעבודתו המעמיקה של ד"ר סייפריד, שום דבר לא יכול להיות גרוע יותר מזה אם יש לך סרטן.
לסרטן יש תאווה למתוק
כמעט כל הגידולים תלויים במידה רבה בגלוקוז לשם הישרדות, וכך סריקה PET מסוגלת למצוא גידולים רבים המסתתרים ברקמות רגילות. סריקות PET עוקבת אחר גלוקוז רדיואקטיבי כאשר הוא עובר דרך זרם הדם. גלוקוז מסומן רדיואקטיבית מצטבר ברקמת הגידול יותר מאשר ברקמות הרגילות המקיפות אותו, ומעורר את הסורק.
קיים קשר חזק בין רמות הסוכר בדם (היפרגליקמיה), סוכרת וסרטן. יש תיעוד בשפע על כך כי הצמיחה של גידולים במוח מואצת יותר והפרוגנוזה גרועה יותר אצל בעלי חיים ובני אדם עם רמות גלוקוז גבוהות בדם. היפרגליקמיה קשורה ישירות בפרוגנוזה גרועה אצל בני אדם עם סרטן מוח ממאיר והיא קשורה לצמיחה מהירה של רוב סוגי הסרטן הממאירים.
גלוקוז גבוה בדם מעלה את רמות האינסולין, אשר מגרה תאי סרטן לקחת ולהשתמש בעוד גלוקוז – זה מקל על תאים סרטניים להזין את עצמם. אינסולין גם מביא את פעילות מסלול התסיסה המתואר בפרק 2 בסדרה זו, והתססה מובילה לנזק נוסף לתאים.
גלוקוז גבוה בדם מעלה גם הורמון נוסף הנקרא IGF-I (גורם גדילה I דמוי אינסולין). תאים סרטניים עם קולטנים על פני השטח שלהם עבור הורמון זה גדלים מהר יותר. IGF-I מפעיל מסלול כימי המניע גידול תאים סרטניים [עבור פני השטח של תאים ביולוגיים אלה אלה מסלולי PI3K / Akt / HIF-1alpha]. מסלול זה נותן את הבמה לתאים להתרבות, לברוח ממוות ("אפופטוזיס") ולגייס אספקת הדם משל עצמם ("אנגיוגנזה"). אנגיוגנזה נדרשת לגידולים כדי לגדול מעבר ל-2 מ"מ (2 מ"מ זה קצת פחות מעשירית האינץ').
כדי להחמיר את המצב, הגנים של מסלול הצמיחה הזה מתגלים גם בתהליך התסיסה. עוד גלוקוז = יותר תסיסה ועוד אינסולין ועוד IGF-I = גידול גדול יותר.
בקיצור, סרטן הוא מחלה של צמיחה, ואינסולין הוא האבא של כל הורמוני הגדילה (ראה עמוד הפחמימות שלי).
עקב אכילס של סרטן
לא משנה איזה סוג של סרטן יש לך, באיזה סיווג או שלב הוא נמצא, או אילו מוטציות ("סמנים גנטיים") גרמו לו, סימן ההיכר של כל התאים הסרטניים זה מיטוכונדריה פגומים (ראה חלק 2). לדברי ד"ר סייפריד, סרטן איננו אוסף של מחלות לא קשורות, שכל אחת מהן צריכה להיות מטופלת באופן פרטני, סרטן היא מחלה אחת – מחלה מיטוכונדריאלית – ומיטוכונדריה חולים מעדיפים דלק של גלוקוז וגלוטמין. זהו עקב אכילס של הסרטן. תאים בריאים עם מיטוכונדריה בריאים הם גמישים והם יכולים להסתגל כמעט לכל מקור דלק, אבל לא תאים סרטניים. למעשה, רוב התאים בגוף שלנו מתפקדים הטוב ביותר כאשר הם שורפים שומן לאנרגיה. תאים סרטניים רעים בשריפת שומן, כי שריפת שומן דורשת נשימה, אשר דורשת מיטוכונדריה בריאים. מְעוּלֶה. יש לנו אותם במקום שבו אנחנו רוצים אותם.
טיפול תזונתי בסרטן: כיצד פועלת הגבלת תזונה?
אם המזון מוגבל מספיק כדי להוריד את רמת הגלוקוז בדם, רמות האינסולין וה-IGF-1 יהיו גם הן נמוכות יותר, וישקמו את הגנים המניעים את הגידול ואת המסלולים שתוארו לעיל. משמעות הדבר היא שהתסיסה מתרסקת, זה הופך להיות קשה יותר עבור גידולים לגייס כלי דם חדשים, צמיחת הגידול מואטת.
תחת רמות גלוקוז נמוכות בדם, ההורמון ההפוך של אינסולין, גלוקגון, נכנס לפעולה.
גלוקגון מגרה שריפת שומן, אשר מעלה קטונים וחומצות שומן בדם. קטונים וחומצות שומן הם תוצרי פירוק של שומנים. גופי קטון וחומצות שומן לא ניתן להתסיס; ולכן תאים סרטניים לא יכולים להשתמש בהם כדלק. הגבלת גלוקוז מעיקה על תאים סרטניים. עם זאת, רוב התאים הבריאים מעדיפים להשתמש בחומצות שומן ובקטונים לאנרגיה. הגבלת גלוקוז טובה לתאים בריאים.
גלוקגון גם שומר את רמת הסוכר בדם מלפול נמוך מדי על ידי הפעלת תהליך בכבד הנקרא "גלוקינאוגינזה" (ייצור גלוקוז מאפס). זו הסיבה שאנחנו אף פעם לא צריכים לאכול פחמימות – אנחנו תמיד מסוגלים לייצר את כל הגלוקוז לו אנחנו זקוקים מחלבונים ומשומנים. המוח אינו יכול לשרוף חומצות שומן, אך הוא יכול לשרוף קטונים, ובתנאי גלוקוז נמוכים, המוח עובר בהדרגה משריפת גלוקוז בעיקר לשריפת קטונים בעיקר (כדי לקרוא עוד על כמה זה טוב למוח, קרא את הפוסט שלי: הפרעה דו קוטבית דיאטה דלת פחמימות). המוח עדיין עשוי לדרוש אחוז קטן של גלוקוז כדי לתפקד במיטבו, אבל תמיד יש מספיק גלוקוז בדם בגלל הגלוקגון, ורוב שאר האיברים יעברו בתנאים אלה מצריכת גלוקוז כדי לאפשר למוח עדיפות ראשונה.
בתאים סרטניים ובתאים בריאים יש על פני השטח מולקולה בשם GLUT-1. היא מעבירה גלוקוז מתוך הדם לתאים. מעניין, בתנאי גלוקוז נמוכים, תאים בריאים ייצרו יותר מאלה ויציגו ואותם על פני השטח שלהם כדי לייעל את יכולתם להשיג גלוקוז. מרתק עוד יותר הוא שתאי סרטן, שניזוקו, ולכן פחות גמישים ופחות ניתנים להתאמה, אינם מסוגלים לעשות זאת. למעשה, כאשר רמות הגלוקוז נמוכות, תאי הסרטן הם אפילו חלשים מהרגיל; לא רק שהם לא יכולים להעלות את רמות GLUT-1 שלהם, רמות GLUT-1 שלהם למעשה יורדות. זוהי דרך אחת נוספת שהגבלת גלוקוז פוגעת בתאי הסרטן. למרות שיש תמיד גלוקוז בדם בגלל גלוקונוגנזה, תאי הסרטן פחות מסוגלים לגשת אליו מאשר תאים בריאים כי הם פגומים.
הקשר חימצון / דלקת
כאשר קטונים נשרפים לאנרגיה במקום גלוקוז, פחות "סוגי חמצן מגיב" פזיזים (ROS) נוצרים. אלה הם רדיקלים חופשיים פראיים שגורמים "נזק חמצוני" – סוג של נזק זה קשור עם מחלות כרוניות רבות. משמעות הדבר היא כי שינוי הגוף ממכונה שורפת פחמימות למכונת שורפת שומן מפחיתה נזק חמצוני, ולכן פוטנציאלית מפחיתה סיכון למחלות כרוניות רבות. דיאטות המעלות את רמות הקטונים בדם נחשבות על ידי נוירולוגים כ"נוירו-יעילות". הייתי בעצם אומרת את זה הפוך: שריפת גלוקוז הוא "נוירו-רעילות" ושריפת קטונים במקום פשוט משחזרת בטבעיות רמה בריאה של עמידות למחלות שירשנו מאבותינו.
אחת הסיבות לכך ש"דיאטות קטוגניות "(דיאטות שמכריחות את הגוף לשרוף קטונים במקום גלוקוז) נשקלות לטיפול במחלות נוירולוגיות רבות כל כך – מאוטיזם ועד לאלצהיימר מטרשת נפוצה לאפילפסיה ולמחלת פרקינסון – המעבר הזה משריפת גלוקוז לשריפת קטונים הוא אנטי דלקתי בשל עצמו. סייפריד כותב:
"אין טיפול תרופתי שאני מודע לו היכול לכוון כנגד מנגנונים פרודלקתיים רבים במיקרו סביבה כפי שיכול DER (הגבלת אנרגיה תזונתית). אני חושב שההתקדמות האמיתית בשליטה על הגידול תושג כאשר המטופלים והקהילה האונקולוגית יכירו בעובדה זו ".
למעשה, ד"ר סייפריד אומר כי דלקת היא אשר פוגעת במיטוכונדריה ובנשימה מלכתחילה, ולכן דלקת עשויה להיות הסיבה האמיתית של סרטן.
כיצד להרעיב תאים סרטניים
הגבלת מזון מפחיתה את שכיחות סוגי הסרטן, גם תורשתיים וגם נרכשים, אצל חיות מעבדה.
רוב תאי הסרטן גדלים בצורה הטובה ביותר כאשר יש להם גישה לשילוב של גלוקוז וחומצה אמינית גלוטמין (ראו פרק 2). עם זאת, ישנם סוגים מסוימים של תאים סרטניים אשר מסתדרים מצויין בלי כל גלוקוז כמקור מזון, כי הם טובים במיוחד בשריפת גלוטמין. ד"ר סייפריד טוען כי זו הסיבה בשלה גלוקוז (מתוך הפחמימות התזונתיות) וגלוטמין (מהחלבון התזונתי) צריכים להיות מוגבלים כדי לפגוע הכי טוב בתאים הסרטניים.
ד"ר סיפריד ממליץ על דיאטה דלת-קלוריות "קלוגנית", המורכבת מ-80% שומן, והשאר (20%) חלבונים ופחמימות. דיאטה כזו מאלצת את התאים שלכם לשרוף שומן לאנרגיה. היא מכילה מספיק חלבון לתפקוד ראוי של התאים שלכם, אבל לא יותר. עודף חלבון פירושו חומצות אמינו עודפות, וגלוטמין הוא חומצה אמינית (תאי סרטן אוהבים גלוטמין). הדיאטה הקטוגנית אינה צריכה להכיל פחמימות כלשהן (ראו עמוד הפחמימות שלי), אבל לפי סייפריד, זה בסדר אם יש כמויות משמעותיות של פחמימות, כל עוד הקלוריות נשמרות נמוך. לדברי ד"ר סייפריד, רמות הגלוקוז בדם מגיבות יותר לצריכה קלורית מאשר לצריכת פחמימות.
מטרת דיאטה זו היא להזיז את הגוף משריפת גלוקוז (סוכר) בעיקר, לשריפת קטונים (שומן) בעיקר. מולקולות שומן מתפרקות ל-3 שרשראות חומצות שומן בתוספת מולקולה אחת של גליצרול. חומצות שומן ניתן להפוך לקטונים, ואת עמוד השדרה הגליצרואידי אפשר להמיר לגלוקוז. [לכן גם אכילת יותר מדי שומן יכולה להעלות קצת את רמת הסוכר בדם.] פחמימות הן הטובות ביותר לרמות גבוהות של סוכר בדם. חלבונים יכולים להעלות את רמת הסוכר בדם (אם כי לא בקלות ולא בתלילות), כי כמה מחומצות האמינו ניתן להפוך לגלוקוז. שומן תזונתי הוא בעל הסיכוי הנמוך ביותר להעלות את רמת הסוכר בדם, אבל זה לא בלתי אפשרי, במיוחד אם אתה אוכל יותר קלוריות ממה שאתה צריך. הרעיון מאחורי דיאטה קטוגנית הוא להגביל את הפחמימות והחלבונים במידה כה רבה כך שהשומן מהתזונה (ו/או משומן הגוף העודף) יתפרק לקטונים (במקום להיות מאוחסן כשומן), אשר נשרפים על ידי תאים בריאים עבור אנרגיה.
סיכום המלצות ד"ר סיפריד לחולי סרטן
אנשים שמבצעים דיאטה קטוגנית קפדנית כדי לשלוט בהתקפים או לנהל את הסרטן צריכים לשקול ולמדוד את כל מה שהם אוכלים, ולפקח על הסוכר בדם וקטוני הדם מדי יום. אמצעים מיוחדים נדרשים לבדיקות בבית. האמצעים עצמם הם זולים מאוד, אבל מקלוני הבדיקה הם יקרים מאוד (יש לי מד קטון בדם Precision Xtra והמקלונים לבדיקת קטונים עולים 2.00$ כל אחד). ד"ר סייפריד ממליץ לתת לרמת הסוכר בדם לרדת עד כדי טווח של 55-65 מ"ג/ד"ל, ושהקטונים יעלו לפחות ל-4.0 מילי מול. הוא מתייחס לשילוב זה של ערכים כ"אזור הניהול המטבולי". כדי לתת לך מושג על ערכי ממוצעים אצל אנשים בעת אכילה של דיאטה טיפוסית, רמות הסוכר בדם נוטות להיות בטווח ה-80 וה-90, וקטונים הם בדרך כלל 0.3 מ"מ או נמוך יותר.
הדרך המהירה ביותר להיכנס לאזור הטיפולי היא על ידי צום (מים בלבד) במשך 3-5 ימים. במהלך שלב האינדוקציה, תסמיני גמילה מפחמימות (שאינם מזיקים) עשויים להתרחש, והם כוללים בדרך כלל סחרחורת, בחילה וכאבי ראש.
הוא מציע אלטרנטיבה לאינדוקצית צום זו: להגביל פחמימות לפחות מ 12 גרם ליום להגביל את החלבון ל- 0.8-1.2 גרם לכל ק"ג משקל גוף ליום (0.4 ל 0.6 גרם לכל פאונד משקל גוף). עם תוכנית פחות קיצונית זו, הוא אומר, זה עלול לקחת עד כמה שבועות כדי להגיע לאזור המומלץ לערכים טיפוליים.
ברגע שאתה באזור, הוא ממליץ לך להשתמש בתוצאות הבדיקה היומי שלך כדי לכוונן את צריכת הקלוריות שלך. כלומר, לראות על כמה קלוריות אתה יכול להיות כדי להישאר באזור. חילוף החומרים של כל אחד הוא שונה, אז חלק מהאנשים יכולים לצרוך יותר קלוריות מאשר אחרים מבלי לצאת מהאזור. מקור אחד שקראתי הציע צריכת קלוריות ראשונית של כ-30% מתחת לדרישות המטבוליות במנוחה היומית (אפשר להעריך את קצב חילוף החומרים הבסיסי באמצעות מחשבונים חינמיים פשוטים הזמינים באינטרנט). אם אתם סובלים מעודף משקל ומאבדים משקל עם תוכנית זו, הוא ממליץ לאכול מספיק כדי לא לאבד יותר מ 2 פאונד בשבוע. הוא גם ממליץ להשלים את הדיאטה עם מולטי ויטמין, סידן, אומגה-3 ו ויטמין D.
אם הסרטן זקוק לניתוח כירורגי, הוא ממליץ להמתין עד שתהיו בתזונה הקטוגנית לפחות שבועות ספורים לפני הניתוח, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לחכות. הסיבה לכך היא כי הדיאטה יכולה להפחית את מסת כלי הדם, דלקת, ואת מימדי הגידול, מה שיקל על המנתח להסיר את הגידול בצורה נקייה יותר.
החוקרים מציינים כי פעילות גופנית נמרצת יכולה להעלות את רמת הסוכר בדם, ולכן הוא מייעץ למטופלים "ללכת, לא לרוץ". פעילות שרירים מאומצת משחררת חומצה לקטית לתוך הדם, אשר ניתנת להמרה לגלוקוז על ידי הכבד ולשחרר אותו בחזרה לזרם הדם.
הערה: ד"ר סייפריד כותב: "אנחנו לא מאמינים ש-KD-R (דיאטה קטוגנית מוגבלת) לבדה תספק פתרון מלא למחלה עבור רוב החולים". בהמשך הוא דן באסטרטגיות אחרות שניתן לשלב עם הגבלת התזונה כדי לייעל את התוצאות – אלה יהיו מכוסים בפרק 4.
כמה אמצעי זהירות בסיסיים
כל התרופות שלכם חייבות בפיקוח הדוק של הרופא שלכם, כי דיאטה זו יכולה להשפיע באופן משמעותי על המינונים הנדרשים. לדוגמה, אם אתם לוקחים משתן, ייתכן שאתם כבר לא צריכים את זה, שכן לדיאטה זו יש תכונות של משתן טבעי. דוגמה נוספת: אם אתם לוקחים אינסולין או כל תרופה להורדת הסוכר בדם לסוכרת, סביר להניח שאתם תצטרכו במהרה מינונים נמוכים בהרבה. זה יכול להיות מסוכן מאוד לא לשים לב לגורמים האלה. בדיקות דם עשויות להיות נחוצות כדי לפקח על אלקטרוליטים וערכים רפואיים חשובים אחרים. חלק מהאנשים יצטרכו להתחיל דיאטה זו בבית החולים או בקליניקה כדי לקבל ניטור הולם.
דיאטה זו לא תעבוד אם לוקחים תרופות סטרואידיות כגון דקסמטזון (דקדרון), כי סטרואידים מעלים את רמת הסוכר בדם. היא גם לא יכולה לעבוד אם מקבלים תרופות תוך ורידיות המכילות גלוקוז.
חשוב מאוד לקבל את התמיכה של הבית ושל הרופא שלכם אם אתם הולכים על תוכנית כזו, כי זה דורש ניטור צמוד, משמעת, ותמיכה חברתית (קשה למשוך את היד מתוך צנצנת העוגיות כאשר כולם בבית נהנים מעוגיות).
תכנון דיאטה קטוגנית נאותה מבחינה תזונתית אינו קל, לכן הקפידו לנצל את החוויה של אחרים שיודעים איך לעשות את זה כראוי. ישנם כמה משאבים טובים המפורטים להלן כדי להתחיל. ייתכן אפילו שתרצו לשכור תזונאי עם מומחיות לדיאטות קטוגניות רפואיות.
לידיעתך, אינני מוסמכת להמליץ על דיאטה מסוימת לכל מי שסובל מסרטן, וסיכום המלצותיו של ד"ר סיפריד אינו מיועד לתת ייעוץ רפואי. דיאטות קטוגניות הן מאתגרות מאוד ואין לבצען ללא הכשרה, הכנה, תמיכה וניטור רפואי.
כל כך הרבה שאלות שנותרו … כדי לעשות דיאטות לטיפול בסרטן האם באמת צריך להיות קפדנים? מהי התזונה הטובה ביותר למניעת סרטן?
כדי לקרוא את המאמר האחרון בסדרה זו, לחץ כאן.
מקורות
בפוסט המקורי
בריאות בעברית 